מהו הצורך הרפואי שלך?
איתור מרפאה קרובה
מחלות חניכיים ההסבר המלא

מחלות חניכיים ההסבר המלא

מחלות חניכיים נגרמות ע"י חיידקים אשר נמצאים בפה באופן נורמלי. הטיפול העיקרי במחלה הוא ע"י ניקוי ושמירה על הגיינה טובה בפה, וטיפול מונע. עם טיפול מתאים ולא מסובך יוכלו רוב האנשים לשמור שיניים בריאות לכל החיים ולהימנע ממחלות חניכיים. מומלץ גם לקרוא את חוברת ההסברה המפורטת יותר בלינק חוברת מחלות חניכיים.

1.מחלות חניכיים - תנו לי הגדרה...

מחלות חניכיים הן שם כולל למצבים בהם מתרחשת פגיעה בחניכיים וברקמות הסובבות אותם. אנשים הסובלים ממחלת חניכיים חווים דימום מהחניכיים, בעיקר לאחר צחצוח, ועל אף שהחניכייים לפעמים נראות תקינות, מתחת לפני השטח דלקת החניכיים גורמת לירידה בגובה העצם התומכת בשיניים עצמן. במצב זה, החניכיים מתחילות אף הן לסגת, השיניים נראות ארוכות יותר, נפתחים מרווחים בינהן, ובסופו של בדר עקב חוסר תמיכה טבה מעצם הלסת, השיניים הופכות ניידות. הניידות יכולה להחמיר עד כדי כך שלעיים שיניים נושרות מעצמן. 

השם העברי שניתן "מחלת חניכיים" איננו מדויק, שכן כאמור המחלה פוגעת גם בעצם ובסופו של דבר גם בשיניים עצמן. השם הלועזי למחלה הוא מחלה פריודונטלית או Periodontal Disease . השן מחברת אל עצן הלסת באמצעות סיבים מיוחדים הנקראים PDL, שגם הם נפגעים במהלך המחלה. 

2. מה גורם להתפתחות של מחלות חניכיים?

מחלות חניכיים נגרמות בעיקר מגירוי משמעותי לחניכיים. גירוי זה עשוי להגיע כתוצאה מנוכחות חיידקים, ומהצטברות אבנית. הפה הוא למעשה אחד המקומות המזוהמים ביותר בגוף. יש בו מילייארדי חיידקים החיים בדרך כלל עם גופנו בדו-קיום ובשיווי משקל. מחקרים סיווגו כ-500 סוגים של חיידקים בפה, אך רק לכ- 10% מהם יש יכולת לגרום לנזק לחניכיים שלכם. כל מה שחיידקים צריכים כדי להתרבות זה קצת לחות, חום ואהבה, דברים הנמצאים בשפע בפיכם. כשחיידקים מתרבים הם בונים את עצמם זה מעל זה בשכבות. אנו קוראים לשכבות אלו: הרובד החיידקי או הפלאק הדנטלי. עם הזמן שכבות החיידקים מתאבנות, ובשיתוף עם מינרלים מהרוק הם יוצרים שכבה של אבנית (calculus) בדומה מאד לאבנית המצטברת בתחתיתו של קומקום להרתחת מים. 

pic-23

ניתן לראות בסרטון הבא את התפתחות מחלת החניכיים כתוצאה מדלקת חיידקית ואבנית

3. טיפול למניעת מחלות חניכיים

הטיפול במחלות חניכיים הוא בראש ובראשונה מניעתי. אם המחלה נובעת בעיקר מנוכחות של חיידקים, כל מה שעלינו לעשות זה להוריד את כמות החיידקים בצורה משמעותית. אם יהיו פחות חיידקים, המחלה אמנם לא תיעלם לגמרי, כי תמיד יהיו עדיין חיידקים ברמה זו או אחרת, אבל היא תיבלם בצורה משמעותית. נקיון טוב ואוורור של חלל הפה  ימנעו את התפתחות החיידקים הגורמים לפחות נזק לחניכיים.

ניתן לחלק טיפולי חניכיים לשלוש רמות טיפוליות:

א. טיפול יומיומי בבית:

צחצוח שיניים הוא חובה, ורצוי גם פעמיים ביום. הזמנים הנכונים לצחצוח הם בבוקר לאחר ארוחת הבוקר, שכן אז אנו הולכים לעבודת יומנו ללא שאריות מזון שהחיידקים יכולים לנצל על מנת להתרבות,  ומייד אחר ארוחת הערב ולפני שאנו הולכים לישון, כי אז הפה נשאר נקי עד הבוקר. כדאי לצחצח את הפה עם מברשת שיניים רכה בעלת ראש קטן שיכול להגיע לכל פינה. כדאי גם להשתמש בעזרים נוספים כמו קיסמים, חוט דנטלי, מברשות בינ-שיניות, נוזלי המחשה וכו' על מנת להגיע למקומות שמברשת שיניים איננה מגיעה אליהם כמו בין השיניים. הדרכה לצחצוח נכון ניתנת ע"י השיננית או הרופא במרפאה, וניתן לראות גם באתרנו סרטונים הממחישים את הדרך הנכונה.

ב. טיפול תקופתי למניעת מחלות חניכיים

לא ניתן להוריד את האבנית המצטברת באמצעות צחצוח בלבד. כדי לבצע ניקוי אבנית איכותי עיכם להיעזר בשירותי הטובים של שיננית מוסמכת היושבת במרפאות שיניים. גם רופא שיניים יכול לבצע ניקוי, אולם לשיננית יש יותר מיומנות בדרך כלל בתהליך. ניקוי האבנית פוטר את החניכיים מהגירוי המתמשך של האבנית, ומונע מהתפתחות של דלקת חניכיים באזור. מעבר למניעה של דלקות חניכיים, ניקוי אבנית טוב מונע גם היווצרות עששת או חורים בשיניים. לאנשים שאין להם בעיות חניכיים מיוחדות יכולים לבצע ניקוי אבנית כל חצי שנה, בעוד שמומלץ לאנשים שיש להם מחלות חניכיים להגדיל את התדירות של הניקויים לאחת ל-3 חודשים. היכרנו גם אנשים עם הצטברות אבנית מואצת להם המלצנו לעבור ניקוי כל חודש וחצי, לעומת אנשים שלהם התפתחות אבנית איטית במיוחד, להם המלצנו לעבור ניקוי אבניתאחת לשנה. 

ג. כשהמצב מחמיר - דרוש מומחה חניכיים

כאשר מחלת חניכיים נמצאת במצב מתקדם, דרוש לנו מומחה חניכיים. אנחנו יודעים שאחנו כבר שם כשאנו רואיםהתפתחות של כיסים פריודונטליים עמוקים (ראה תמונה למטה). במצב זה טיפול תקופתי רגיל כבר לא מספיק ויש לבצע ניקוי עמוק יותר, הטיפול צריך להתבצע אצל מומחה חניכיים (פריודונט). 

הטיפול אצל מומחה חניכיים מתחיל קודם כל באבחון נכון של מצב המחלה. המומחה ירשום את עומק הכיסים בכל הפה, ויגדיר מה סדר הטיפולים הנכון. בדרך כלל מתחילים בניקוי עמוק או הקצעת שורשים. הטיפול יכול להתבצע על ידי שיננית תחת הרדמה מקומית, או על ידי המומחה. הטיפול ידוע גם כגרידת חניכיים.

כאשר הכיסים עמוקים מאד ויש גם נזק לעצם עצמה, לא מספיק לנקות עמוק, ויש צורך בניתוח חניכיים. ניתוח חניכיים מאפשר גישה ושדה ראיה נכונים לצורך ניקוי ולפעמים גם בנייה מחדש של העצם שנסוגה. אנו יכוים לפעמים לגרום ליצירת עצם חדשה בפגמים בעצם המכתשית כאשר התנאים מתאימים לכך. תהליך זה מכונה בשם: ניתוח חניכיים.

למה לא מספיק לתת אנטיביוטיקה כדי לטפל במחלות חניכיים?

קיימות מספר סיבות לכך. בראש ובראשונה, אנטיביוטיקה פוגעת בכל החיידקים בפה ללא אבחנה. אם נגרום להעלמות כל חיידקי הפה האזור לא יישאר ריק לזמן ארוך. מהר מאד יתפסו גורמים מזהמים את מקום חיידקי הפה שנעלמו. פטריות עשויות גרום לבעיות קשות יותר. בדר"כ יווצרו גם זנים של חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה והשפעתה תפחת. בעתיד,  כשיהיה צורך להשתמש בה, יעילותה תהיה קטנה יותר. מקובל להשתמש באנטיביוטיקה במצבים חריפים כמו מורסה בחניכיים.

יש לציין כי הטיפול הסטנדרטי במחלות החניכיים נותן פתרון טוב לקרוב ל-90% מאוכלוסיה כלומר כ-10% מהאוכלוסיה המטופלת לא תגיב בצורה חיובית לטיפול ובסופו של דבר תאבד את השיניים.

4. אבחון עצמי של מחלת חניכיים 

האבחון העצמי של מחלות חניכיים הוא בעייתי, כי הרבה פעמים אדם איננו יודע שמה שהוא רואה או חווה הוא למעשה מחלת חניכיים. בחלק לא מבוטל של המקרים גם אין דימום, או כאב, או כל סימפטום משמעותי שיכול להעיד על קיום מחלה, ורק בדיקה מסודרת של רופא שייים עם צילומי שיניים יכולה להעיד על מה שבאמת קורה מתחת לפני השטח.

בהתאם, מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא השיניים אחת לשנה לפחות לבדיקה שגרתית שבה יכול רופא השיניים לבדוק את מצב החניכיים ואם צריך, להפנות אתכם במהירות אל מומחה חניכיים שיטפל בבעיה וימנע מהמצב להתדרדר.

באופן כללי, מחלות חניכיים לא גורמות לכאבים, למעט מקרים בודדים יחסית של בעיות חריפות כמו מקרים של מורסה ורוב הבעיות הכואבות אינן בשל בעיות חניכיים אלא מקורן בשיניים ולעיתים אף אפילו מאזורים אחרים (refered pain).

 

ובכל זאת, אם מצאת את הסימנים הבאים, יתכן ויש לך מחלת חניכיים:

  • דימום: כאשר מתפתח דימום בזמן צחצוח השיניים או אכילת מזון קשה (תפוח) זה סימן לדלקת פעילה ורצוי לפנות לרופא השיניים. אם הדימום הוא ספונטני, כלומר ללא גורם, למשל הכרית עם כתמי דם לאחר השינה – רוצו לרופא......
  • נפיחות: חניכיים נפוחים ומוגדלים הם חניכיים מודלקים.
  • אודם: חניכיים בריאות הן בעלות צבע ורוד וטקסטורה כמו קליפת התפוז. כאשר החניכיים אדומות, חלקות ומבריקות אלו חניכיים חולות.
  • ריח רע: ריחות פה יכולים לנבוע מסיבות רבות. אחת מהן היא הצטברות של אבנית.

5. מה הם גורמי סיכון למחלות החניכיים?

כל אדם הוא בסיכון ללקות במחלת חניכיים, ואכן זו אחת המחלות הנפוצות ביותר אצל מבוגרים מגיל 35-40. רוב האוכלוסיה בגילאים אלה לוקה במחלת חניכיים ברמת חומרה כלשהי. אך יש קבוצות אשר סיכוייהן ללקות במחלה וחומרת המחלה גבוהים יותר:

א.מעשנים.

העישון מהווה את גורם הסיכון הגדול ביותר להפגע ממחלת חניכיים. הן כתוצאה מפגיעה ישירה של הניקוטין ומרכיבים אחרים של עשן הסיגריות ברקמות הפריודונטיום. והן מפגיעה עקיפה כמו פגיעה בכלי הדם המזינים את הפריודונטיום. אחוזי ההצלחה של הטיפולים אצל מעשנים נמוך בהשוואה ללא מעשנים (גם כאלה שהפסיקו לאחרונה) וגם אחוזי ההצלחה של שתלים נמוך יותר. ההמלצה הטובה ביותר שניתן לתת למעשנים היא "פשוט" להפסיק לעשן.

ב. חולי סוכרת.

חולים בסוכרת נעורים (type I) או סוכרת מבוגרים (type II) מהווים את קבוצת הסיכון המשמעותית ביותר ללקות במחלת חניכיים ובמקרים רבים הסימן הראשון לקיום סוכרת מבוגרים הוא בהתפתחות מחלת חניכיים חריפה מהצפוי, ובהחלט יתכן שרופא השיניים יהיה הראשון שישלח לבדיקות סוכרת. קיימים יחסי גומלין בין המצב הסכרתי למצב החניכיים, דלקת חניכיים יכולה לפגוע באיזון הסוכרת מחד וסוכרת לא מאוזנת תורמת להגברת דלקת החניכיים מאידך. חולי סוכרת חייבים להקפיד על היגיינה אוראלית אופטימלית ומומלץ להגיע לשיננית לטיפול תחזוקתי לעיתים קרובות.

ג.חולי איידס.

כל חולי האיידס(לא הנשאים) מפתחים תופעות שונות בפה כמו פטרת חריפה, חניכיים אדומות מאוד, דלקת חניכיים כיבית ועוד.

ד.שימוש בתרופות.

קיימת שורה של תרופות שהשימוש הממושך בהן גורם להגדלת החניכיים. הגדלה זו גורמת לקושיים בהסרת הפלאק החיידקי ועל כן עליה ברמת הדלקת וכמות האבנית. התרופות הנפוצות הגורמות להגדלת החניכיים הן: פניטואין (הידנטואין) אשר ניתן לחולי אפילפסיה, ציקלוספורין A שהיא תרופה המדכאת את המערכת החיסונית ומונעת דחיית האברים המושתלים אצל מושתלי אברים, ניפדיפין (אדאלאט) שהיא אחת התרופות הנפוצות בשימוש במחלות לב ויתר לחץ דם. ברור כי הפסקת תרופות אלה או החלפתן אינו בר ביצוע לכן על חולים אלה להקפיד הקפדת יתר על ההיגיינה האוראלית דבר שיכול להאט את קצב גדילת החניכיים, ובהחלט יתכן שיומלץ בפני חולים אלה לבצע הסרה כירורגית של עודפי החניכיים אחת לכמה שנים.

ה.גורמים גנטיים.

תורשה תורמת תרומה קטנה להתפתחות מחלות החניכיים אולם ברוב המקרים זו תרומה שולית. ניתן למצוא תרומה משמעותית יותר במקרים נדירים של מחלות גנטיות שונות ובמחלות חניכיים אגרסיביות המתפתחות אצל ילדים ובני נוער.

6. חידושים בטיפול בחניכיים:

החידושים בטיפול במחלות החניכיים מתחלקים לשלו קטגוריות עיקריות :

א. טיפולים מקומיים. בטיפולים אלה מוכנס לכיס החניכיים חומר אנטיבקטריאלי אשר משתחרר בשחרור מושהה ושומר על כיס נקי מחיידקים. החומרים הנפוצים בשימוש כזה בארץ הם:
פריוצ'יפ – זוהי פיסת קרום קטנה בה ספוג החומר האנטיבקטריאלי כלורהקסידין אשר מוכנס לכיס החניכיים והחומר הפעיל משתחרר תוך כדי ספיגת הקרום.
אליזול – זוהי משחה המכילה את החומר האנטיביוטי מטרונידזול, אשר מוחדרת לכיס החניכיים ופועלת שם.
אטרידוקס – זהו ג'ל המכיל את החומר האנטיביוטי דוקסיציקלין, אשר מוחדר לכיס החניכיים ומשתחרר שם במשך כ-7 ימים.

ב. טיפולים סיסטמיים. במרץ 2004 נכנסה לשימוש בארץ תרופה בשם פריוסטט. זהו כדור המכיל 20מ"ג של דוקסיציקלין ונלקח פעמיים ביום לתקופה ארוכה. המינון הזה אינו גורם לפגיעה בחיידקים אלא למניעה של פרוק סיבי הליגמנט הפריודונטלי ובכך מונע פגיעה במנגנון האחיזה של השן.

ג.חומרים המגרים בניה של עצם. בניה מחדש של מנגנון האחיזה של השן שנפגע ממחלת החניכיים היא המטרה האוטופית של רפואת החניכיים. קיימים בשימוש בארץ מספר חומרים היכולים לגרות בניה מחדש של המנגנון במקרים מסוימים ומתאימים:
אמדוגיין – זהו חומר המופק מזגוגית שיניים עובריות enamel matrix derivates ומוכנס לאזור הפגם בעצם במהלך ניתוח חניכיים. הבעיה העיקרית בשימוש בחומר זה בציבור הדתי היא מקורו, שכן הוא מופק משיניים עובריות של חזיר. מרבית הרבנים אינם מאפשרים שימוש בחומר זה. לפחות אדוקים נספר כי לחומר אחוזי הצלחה יפים בשיפור גבה העצם שנפגעה.ניתן לקרוא עוד על השימוש בחומר בכתבה נוספת על מחלת חניכיים באתר זה.
חומרי השתלת עצם וממברנות. קיים מגוון גדול של חומרים המשמשים למילוי של פגמים בעצם. מקור העצם יכול להיות המתרפא עצמו, אדם (מבנק עצם), בקר וחומרים סינטטיים והממברנות בהן משתמשים יכולות להיות נספגות או לא נספגות.
לחומרים אלו אין איסור הלכתי.

לסיכום:

מחלות החניכיים נגרמות ע"י חיידקים אשר נמצאים בפה באופן נורמלי. הטיפול העיקרי במחלה הוא ע"י ניקוי ושמירה על גהות הפה, והחשוב ביותר הוא הטיפול המונע.

עם טיפול מתאים ולא מסובך יוכלו רוב האנשים לשמור שיניים בריאות לכל החיים.

איתור מרפאה קרובה

מלאו פרטים לקבלת חוות דעת מומחה