מחלת הסוכרת עומדת מזה מספר עשורים בחזית המאמצים של המחקר הרפואי.
סכרת היא מחלה נפוצה מאד בעולם המערבי. בארצות הברית לבדה קיימים כיום כ-24 מיליון איש הלוקים במחלה, ויש האומרים שמספר זה יוכפל עד לשנת 2030.
אנשים הלוקים במחלת הסוכרת, נוטים לסבול גם מבעיות שיניים ואפילו מחלת חניכיים.
רמת הסוכר הגבוהה בדם נוטה לגרום להצרות של כלי הדם הקטנים בחניכיים, זרימת הדם לאזור טובה פחות, ובהתאם יורד גם כושר הריפוי וההחלמה של החניכיים.
לפיכך, עם הזמן, יש נטייה לעצם הלסת התומכת בשורשי שיניים להיספג. השיניים נטולות התמיכה הופכות ניידות, ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה אף עשויות לנשור מעצמן.
כאשר אדם מאבד שיניים, אחת הדרכים להחזיר לו את השיניים החסרות היא באמצעות שתלים. למרות זאת, עד היום, אחת מהתוויות הנגד (קונטרא-אינדיקציות) לביצוע שתלים הייתה קיום של מחלת הסכרת.
אם היית שואל רופא שיניים אם ניתן לבצע שתלים דנטאליים בפיך, ובמקביל היית מעדכן אותו כי הנך לוקה בסוכרת, רוב הסיכויים כי הרבה רופאי שיניים היו מסרבים לבצע את הטיפול בפיך.
מה הטעם לבצע טיפול שעשוי להיכשל? חולי סכרת רבים נאלצו לפיכך להסתפק בשיקום על ידי תותבות נשלפות שהיו להן פחות נוחות, והורידו מאיכות החיים שלהם.
מחקר חדש שפורסם ב- The International Journal of Oral and Maxilofacial Implants בגיליון יולי 2008 הוכיח כי ניתן לחשוב גם אחרת. אם הסוכרת שלך מאוזנת, ניתן לבצע שתלים ברמת הצלחה גבוהה.
ניתן לבצע בקופת החולים בדיקות דם להמוגלובין מסוג HbA1c, ואם התוצאה טובה (HbA1c<7.2), הדבר מוכיח כי הסוכרת מאוזנת בשלושת החודשים האחרונים, וניתן לבצע לך שתלים גם אם אתה לוקה בסוכרת, בכמעט אותה רמת ההצלחה שיש לאדם שאין לו סוכרת כלל.
אם להתייחס למשמעויות של תוצאות המחקר כי אז:
