עקירת שן בינה

שן בינה היא השן האחורית ביותר בפה. למעשה, הן השיניים השמיניות מהמרכז אחורה. שן בינה בוקעת בדרך כלל בין גיל 18 לגיל 23. מכיון שלכל כלל יש גם יוצא מן הכלל נספר כי יש מקרים בהם לאנשים אין בכלל שיני בינה

גם היו כבר מקרים שבהם שן בינה נשארה כלואה בעצם של הלסת, ובקעה החוצה רק בגיל 70 אחרי שלמטופל כבר היו תותבות…
שן בינה היא האחרונה להתפתח, ולפיכך לא תמיד נשאר לה מקום בלסת לבקוע כמו שצריך. במקרים אלו השן עשויה להתפתח באלכסון, ולהישאר תקועה או כלואה, משום ששביל הבקיעה שלה חסום על ידי השיניים שלפניה.
אם הקצה של שן בינה מבצבץ החוצה דרך החניכיים, אך השן אינה בוקעת, ניתן לאמר כי השן כלואה חלקית. אם השן עומדת בזוית ואינה בוקעת כלל ניתן לאמר כי היא כלואה בהטיה.
כך או כך, עקירת שן בינה עשויה להיות תהליך קל מאד אם היא עומדת ישר, מורכב יותר אם היא הרוסה, מורכב עוד יותר אם היא כלואה ומורכב אפילו יותר אם היא כלואה בהטיה. זו הסיבה שלעיתים רופא שיניים עשוי להמליץ לך לפנות למומחה במקרים מסוימים.

האם חייבים לבצע עקירות של שיני בינה?

ממש לא. אנשים רבים מסתובבים עם שיני בינה כלואות. כל זמן ששיני הבינה אינן יוצרות בעיה כל שהיא בפה, אין סיבה להוציאן. בעיות ששיני בינה יכולות ליצור בפה:

1. כאבים ודלקת – לעיתים החניכיים מעל שן הבינה מתנפחים וכואבים ונוצרת דלקת. מצב זה מכונה פריקורוניטיס, ויש לטפל בן באמצעות שטיפות קורסודיל ואנטיביוטיקה. בחלק מהמקרים יש להסיר את עודף החניכיים שהתעבה, ולעיתים עקירת השן מחויבת.

2. יצירת חור בשן קדמית יותר – אם שן הבינה עומדת בזוית לא נכונה לשן שלפניה, ובעיקר אם קיים רווח בינן, נוצרת במרווח כליאה של מזון. המזון נרקב וגורם חור עמוק בשן. במקרה זה יהיה צורך לעקור את שם הבינה ולתקן את השן שלפניה

3. דחיפה של שיניים אחרות קדימה ויצירת צפיפות קדמית – מצב זה יחייב עקירת שן הבינה ויישור שיניים ולכן רצוי לאבחן אותו מבעוד מועד

תופעות לואי של עקירת שן בינה:

1. אבדן תחושה בשפה הקדמית – בעצם הלסת התחתונה יש תעלה שבה עובר עצב שתפקידו לספק את התחושה לשפה התחתונה (אינפריור-אלביאולר). לכן מומלץ לבצע צילום פנורמי ולפעמים גם צילום ct לפני עקירת שן בינה. באמצעות הצילום יכול רופא שיניים לשפוט אם קיים סיכון לאבדן תחושה בשפה או לא. רופא שיניים אחראי ימליץ לך במקרה של סיכון כזה לפנות למומחה פה ולסת שיבצע את העקירה. ברוב המקרים גם אם נוצרת פגיעה, התחושה חוזרת אחרי מספר חודשים, אולם קיים החשש שעקירה לא זהירה תגרום לאבדן התחושה בשפה התחתונה לתמיד. בחר לך רופא שיניים מנוסה ואחראי או כירורג פה ולסת.
2. נפיחות מקומית – לאחר עקירה עשויה להופיע נפיחות באזור. במקרה כזה רצוי לקחת מהרופא מרשם לאנטיביוטיקה.
3. הגבלה בפתיחת הפה – לאחר העקירה, ובמשך מספר ימים עשויה היכולת לפתוח את הפה להצטמצם משמעותית. תופעה זו חולפת מאליה בדרך כלל. ניתן לבצע פיזיותראפיה לאזור.
4. דימום מאזור העקירה – אם מדובר בכמה טיפות על הכרית יום לאחר העקירה, לא נורא. אולם אם מדובר בנביעה משמעותית יותר, יש לפנות לרופא שיניים באופן מיידי על מנת שיעצור את הדימום, ואם הוא לא זמין – לחדר מיון.
5. כאבים – בדרך כלל מדובר בכאבים קלים לכמה ימים, אולם כאשר מדובר בעקירה כירורגית הכאבים עשויים להימשך גם שבוע וחצי ולעיתים גם מעל חודש.

האם הכרחי לעקור שן בינה?

רופאי שיניים רבים נוטים להמליץ על עקירת שן בינה שעושה בעיות. איך תדע אם כדאי לעקור שן בינה או לנסות לשמור עליה בפה? ניתן להמליץ על עקירת שן בינה במצבים הבאים:

1. אם שן בינה גורמת לך כאבים או אי נוחות מתמשכת.
2. אם יש חור עמוק בתוך שן בינה שלא ניתן לתקנו באמצעות סתימה, או טיפול שורש.
3. אם שן בינה יוצרת או עלולה ליצור פגיעה בשיניים סמוכות.
4. אם שן בינה בוקעת יותר מדי ועשויה להפריע לתנועות הלסת.
5. שן בינה שיוצרת דלקת חניכיים מסביב לה או פוגעת בחניכיים בלסת הנגדית.

*בדרך כלל אין צורך לשקם שן בינה חסרה באמצעות שתלים, אולם יש מקרים שנעזרים באזור העצם האחורי בו הייתה פעם שן בינה בכל זאת לביצוע השתלת שיניים. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים לפני העקירה.