לשאלה זו צריכה להיות שאלה מקדימה: איך מגדירים ששתל נכשל?

אז קודם כל, כישלון של שתל יכול להיות שבר מכאני שלו. זה נדיר מאד, ובמקרים הבודדים בהם נתקלים. מדובר בדרך כלל על עודף משמעותי של עומס סגרי באזור מסוים. בדרך כלל ללא איזון טוב בין צידי הפה.

כישלון מסוג אחר יכול להיות כאשר העצם שמסביב לשתל נספגת והוא נותר חשוף. הכישלון במקרה זה יכול להיות אסתטי, קריא מראה מאד לא נעים של האזור שמחייב התערבות, או אבדן כזה של עצם שמונע מהשתל לתת את התמיכה הנדרשת לשיקום שמעליו.

במקרה זה, בדרך כלל יש ניידות מסוימת שלו. לעיתים, שתל שנכשל אפילו נפלט עצמאית מהחניכיים. אז מה עושים? פשוט מאד, מתקינים שתל חלופי. בהנחה שיש עדיין עצם טובה כמה מילימטרים ימינה או שמאלה ניתן להתקין בהם שתל נוסף.

אם העצם נספגה, נוכל תמיד לבנות עצם נוספת. אם גם זו לא אופציה, נוכל לשנות את סוג השיקום, למשל לעבור מגשר קבוע לתותבת נשלפת המעוגנת על השתלים שעוד נותרו.שתלים שבורים אפשר גם להשאיר בתוך העצם מבלי להוציא אותם. זה עדיף אם הם לא יוצרים דלקת או בעיה, שכן על מנת לחלץ שתל שמעוגן טוב בעצם יש לקדוח בה ולהסיר ממנה עוד שכבה וחבל על העצם.

ניתן למצוא רופאים מומחים בעלי כל הניסיון והידע פחת או יותר בכל האזורים בארץ: בצפון, בדרום ובמרכז. מומלץ לבדוק חוות דעת וביקורות באתרנו לפני כל פניה למרפאה או רופא מסוים, וגם אן מישהו איננו מופיע, קרוב לוודאי ששמענו עליו ונוכל לייעץ. כאשר מדובר בהשתלות שיניים נרחבות, המצריכות בניות עצם מורכבות, ראינו הרבה פעמים אנשים הנוסעים מקצה אחד של הארץ לקצה השני על מנת לעבור את הטיפול אצל רופא שיניים שהם סומכים עליו. חשוב לקחת בחשבון שכל טיפול, בין אם מדובר בתותבות על תיקתקים או בגשרים קבועים על שתלים, אורך בין 4-8 תורים לפחות, והנסיעות בהתאם.

שאלה מצוינת שלא ניתן לתת עליה תשובה ללא בדיקה של המקרה הספציפי. במרפאות שלנו תמיד קודם כל חושבים על טובת המטופל ובוחרים את הטיפול המתאים ביותר. אנו מאמינים כי אם שן ניתנת להצלה, היא מהווה את הפתרון הטוב ביותר. כל שתל שאנו נשים, טוב ככל שיהיה, איננו מבטיח 100% של הצלחה או חוסר מוחלט של בעיות לאורך השנים. גם עם שתלים יש בעיות לעיתים, בדיוק כמו עם שיניים טבעיות. בהתאם, אלא אם הדבר מסכן את השיניים הסמוכות או את שלימות או נראות השיקום הסופי, או מעדיפים לשמור על שיניים טבעיות.

התשובה לשאלה זו תלויה בסוג השיקום שאנו רוצים לבצע מעל השתלים, אך גם למבנה הלסת של המטופל. כך למשל ניתן יהיה להסתפק בשני שתלים בלבד על מנת לתמוך בתותבת עם מצמדים (תיקתקים) אם העצם טובה וניתן לשים בה שתלים ארוכים ורחבים.

אך יהיה צורך בלפחות 4 שתלים אם מדובר בעצם המאפשרת לבצע בה השתלת שיניים עם שתלים צרים או קצרים. כמו כן יהיה צורך בתוספת שתלים אם יהיה מדובר באדם שיש לו שרירי לעיסה חזקים לעומת אדם שהעומס של הלעיסה אצלו חלש יותר. הכל עניין של יחס בין העומס הצפוי לכמות התמיכה שהשתלים מספקים.

אלטרנטיבה אחרת – גשר קבוע

אם מעוניינים בשיקום של גשר קבוע מעל שתלים, ולא בשיקום נשלף, המינימום הוא 4 שתלים, כמו למשל בשיטת אול און פור. שיטה זו מאפשרת לקבל גשר של עד 12 שיניים הנתמך באמצעות ארבעה שתלים בלבד. עם זאת, תוספת של יותר שתלים תיתן יותר ביטחון בהישרדות השיקום לטווח הארוך.

כמו כן, לאדם רגיל יש באופן נורמלי 14 שיניים בלסת ומאחוריהן עוד שתי שיני בינה. את שיני הבינה נהוג לא לשחזר, אבל באופן אידיאלי רצוי לבצע את כל השיניים הטוחנות אם רוצים תפקוד מלא. ההמלצה היא לבצע השתלת שיניים המכילה שמונה שתלים בלסת על מנת לאפשר תמיכה נאותה לגשר של 14 שיניים, ו-6 שתלים על מנת לשקם לסת עם 12 שיניים. ריבוי שתלים בלסת עשוי לגרום לצפיפות רבה בינם. כאשר מבצעים שתלים בצפיפות, העצם איננה יכולה לעמוד במעמסה ונספגת עם הזמן, מה שגורם לכישלון השתלים והשיקום שמעליהם.

שתלים דנטליים אינם מתכלים שכן הם עשויים מטיטניום. נהוג לאמוד את משך הישארותם הממוצע בפה באחוזי הישרדות. המחקרים מעידים על 95% סיכוי להישרדות השתלים בפיך במשך 5 שנים, 92% בעשור, וגם לאחר 20 שנה מודבר ב-82%. בהתאם, שתלים בורגיים הם תהליך בטוח וצפוי המחזיק מעמד לאורך טווח. על מנת ששתל דנטאלי יחזיק תקופה ארוכה, יש להקפיד על תחזוקה שוטפת, כמו בשאלה הקודמת. הישרדותם של שתלים בזאליים לעומת זאת טובה פחות ועומדת על 70% בלבד ב-5 שנים.

כמו כל מכשיר, אביזר או אפילו חלק גוף, כל דבר בעולם זקוק לתחזוקה שוטפת, וכך הוא גם לגבי השתלות שיניים. חשוב מאד להקפיד על 3 דברים: היגיינת פה טובה יומיומית שבה מצחצחים שיניים וגם את השתלים היא קריטית למניעת דלקות חניכיים. דלקות חניכיים גורמות לנסיגה של העצם התומכת בשתלים ועשויה להוביל לכישלונם. מעבר לתחזוקה היומיומית, חשוב להגיע לשיננית לפחות אחת לחצי שנה על מנת להסיר את האבנית המצטברת סביב השתלים. דבר שלישי, שלצערי איננו מיושם במרבית המקרים: חשוב לבצע אחת לשנתיים שלוש איזון סגרי של הכתרים או התותבות הנתמכים על ידי השתלים. חוסר איזון כזה עשוי להוביל לעומס יתר שיגרום לנסיגות עצם ולעיתים אפילו לשברים בשתלים. בהתאם, יש לבצע תחזוקה שוטפת. טיפ חשוב למניעת דלקות סביב שתלים: אנו ממליצים לעשות שימוש יומיומי במכשיר הנקרא 'סילונית'. סילון המים המיוצר על ידי המכשיר מרחיק את החיידקים פיזית מאזור השתל ולדעתנו יש לו יתרון בשמירה על שתלים לאורך טווח.

המקרים יעדיפו רופאי שיניים לבצע עקירה, להמתין חודשיים ורק אז לבצע השתלות שיניים. עם זאת, קיימים לא מעט מקרים בהם ניתן לעקור שיניים ובאותו רגע להחדיר לתוך החור שנותר את השתלים. תהליך כזה נקרא השתלה מיידית. יש לבדוק עוד לפני העקירה את כמות העצם שתיוותר, לאמוד את המבנה שלה ואת הדחיסות שלה באמצעות צילום סיטי, ולהימנע במידת הניתן מביצוע השתלות שיניים באזורים מזוהמים בצורה משמעותית, שלא ניתן יהיה לנקות בצורה מספקת טרם ביצוע השתלות שיניים באזור.

על פי החוק במדינת ישראל של שנת 2019 עת כתיבת שורות אלו, כל רופא שיניים שעבר הכשרה בתחום יכול לבצע השתלות שיניים. הקורסים בענף שונים זה מזה בהיקפם ובדגשים שהם נותנים. יש כאלה המסתפקים ב-3 ימים, ויש כאלה הנמשכים שנה ויותר. גם מומחה פה ולסת או מומחה חניכיים יכולים לבצע השתלות שיניים, אך לא רק הם. נשאלת השאלה מה עדיף בעיניך: מומחה שזה עתה סיים את ההתמחות, או רופא שיניים כללי בעל ניסיון רב בביצוע השתלות? לעניות דעתי, רצוי למצוא רופא שיניים או מומחה שיש להם ניסיון רב בתחום, והכי חשוב, שתהיה לך תחושת ביטחון שאתה נמצא בידיים טובות ומטופל על ידי אדם שבמקרה של הסתבכות נדירה ככל שתהיה, ייקח אחריות ויסדר את המצב מיידית.