שיני בינה נחשבות מרבית המקרים כמו שיניים ספייר, עד כדי כך שאם צריך להוציאן, אין מבצעים השתלת שיניים במקומן. במקרים רבים הצורך בהוצאת שן הבינה נובע כתוצאה מכך שהיא בוקעת בזווית לא נכונה. השינוי בשווית נובע כתוצאה מצפיפות יתר שלא מאפשרת לה להתפתח בכיוון הנכון. במאמר זה ננסה לבחון האם עלינו לעקור את שיני הבינה בכל מקרה, או שמא רק במצבים מסוימים בהם הסבל והדלקות שעלולות להיווצר, הן גדולות מנשוא.
אין יותר מקום להיכנס
דמיינו 32 איש המנסים להיכנס למעלית צפופה המיועדת ל-28 אנשים בלבד. ארבעת האחרונים שהצטרפו, לא יוכלו וודאי לעמוד כראוי, ויהיה עליהם לטפס על חבריהם, להתכופף, להידחס, ואולי אפילו להימנע מלהיכנס.
כך בדיוק מרגישות גם שיני הבינה. לא פעם, שיני הבינה אינן מצליחות לבקוע מבעד לחניכיים מחוסר מקום, ועל כן הן נחסמות על ידי השיניים האחרות. כתוצאה מכך, הן גדלות באופן חלקי או עקום, גורמות לתזוזה וצפיפות של שאר השיניים ועוד.
שיני בינה שאינן גדלות כראוי, עשויות לגרום להילכדות מזון ברקמת החניכיים, לגידול חיידקים ולזיהום רציני בחלל הפה (מה שקוראים בשפה מקצעוית: פריקורוניטיס).
במקרים חריגים, שיני בינה גורמות להיווצרות כיס נוזלים (ציסטות) המוביל להרס של העצם, פגיעה בשיניים סמוכות וספיגת עצם הלסת.
אבחון הצורך בעקירת שן בינה אצל רופא השיניים
ישנם ברי מזל אשר שיני הבינה שלהם מתפקדות בדיוק כמו שיניים רגילות, הן גדלות כמעט בלי להכאיב, ומתיישבות בשקט מבלי להפריע או להעיד על מקומן.
מצב אידיאלי זה, אינו מחייב ללכת אל רופא שיניים לצורך עקירתן, ומאפשר למטופל להגיע אל רופא השיניים שלו אך ורק לצורך טיפולים סדירים או טיפולים נדרשים כמו השתלת שיניים, טיפול שורש, טיפול בעששת וכיוצא בזה.
לעומת זאת, אחוז גדול מהאוכלוסייה סובל מכאבים חזקים הנלווים לצמיחת שיני הבינה. חלקם, גם אם עברו את תהליך בקיעת השיניים ללא כאב, סובלים משיני בינה שלא גדלו כראוי, או שיני בינה שיצרו אזור מודלק וזיהומי.
במצבים אלו ואחרים, נהוג ללכת אל רופא השיניים לצורך עקירת שיני הבינה המפריעות.
דבר והיפוכו – לעקור שיניים במקום להצילן
באופן מרתק, הסרת שיני בינה היא תהליך הפוך לזה אשר אנחנו רגילים אליו. ברוב המקרים, אנחנו נוהגים להגיע אל רופא השיניים שלנו לצורך השלמת שיניים חסרות באמצעות השתלת שיניים (או טיפול דומה אחר), ולצורך תיקון שיניים פגומות.
מצב זה, שנראה לפעמים הפוך מהצפוי בטבע, הינו כה הכרחי, עד כי הסרת שיני בינה הפכה לתהליך נפוץ בקרב האוכלוסייה, בדיוק כמו טיפולי השתלת שיניים, ואולי אפילו בתדירות גבוהה יותר.
התהליך הטיפולי
עקירת שיני בינה נהוג לבצע בתהליך קצר ותחת הרדמה מקומית. אם השן כלואה בתוך עצם הלסת יהיה צורך לפנות חלק מהעצם שמעל השן כדי שניתן יהיה להגיע אליה ולחצה בשלום ממקומה.
מומלץ להסיר את שיני הבינה בתחילת שנות ה-20, מוקדם כמה שאפשר, זאת על מנת לחוש מעט כאב, למנוע בעיות עתידיות, ולהבטיח תהליך ריפוי אופטימאלי ומהיר יותר מאשר בגיל מבוגר.
הסכנות בעקירת שיני בינה
ברוב המכריע של המקרים, עקירת שיני בינה היא תהליך בטוח למדי. הבעיה העיקרית היא הקירבה של שיני הבינה לעצב העובר בלסת בסמיכות אליהן. אם שן הבינה שלך נמצאת בסמיכות רבה מדי לעצב, עקירה לא זהירה מספיק עשויה למעוך את העצב, או רע מזה, לקרוע אותו. עצב זה אחראי על התחושה בצד אחד של השפה התחתונה. פגיעה בעצב תגרום לאובדן תחושה. במרבית המקרים, התחושה חוזרת בתוך כמה חודשים. עם זאת, במקרים מסוימים אדם יכול לאבד את התחושה בשפה לנצח. זה לא משפיע על התנועה בשפה והפה יזוז כרגיל, אבל לא תוכלו להרגיש דבר בחצי שפה כשאתם מתנשקים. בהתאם וכדי למנוע סיבוכים מסוג זה, יש להתייעץ עם רופא שיניים, לבצע צילום פנורמי, ואם יש חשש לקרבה לעצב לבצע גם צילום CT. מקרים פשוטים ניתן לבצע אצל כל רופא שיניים. במידה והסכיון גבוה, המלצת האתר היא להיעזר בכירורג פה ולסת מומחה.
