השתלות שיניים לסובלים מאוסטיאופורוזיס

השתלת שיניים אצל הסובלים מאוסטיאופורוזיס עשוייה להיות מאתגרת יותר וזאת משתי סיבות עיקריות: דלילות העצם, והתרופות שהן נוטלים.

למעשה הסובלים מאוסטיאופורוזיס, או דלילות עצם, נוטים יותר לשברים בעצמות שכן עצמותיהם מתדלדלות יותר לאורך הזמן. עם זאת, מחקרים הראו כי ספיגת העצם משפיעה בעיקר על העצמות הארוכות, קריא: בידיים וברגליים, ופחות על עצמות הלסתות. בכל מקרה, גם אם קיים חוסר עצם בלסתות, קיימות שיטות רבות באמצעותן ניתן לשחזר מחדש את חוסר העצם ולבנות עצם חדשה. ניתן לקרוא עוד על התהליך במאמר על בניית עצם.

הבעיה הגדולה יותר היא בנטילת תרופות היוצרת תופעות לוואי. למעשה, אנשים הסובלים מאוסטיאופורוזיס מקבלים תרופות כגון: פוסלן, אקטונל ואחרות. תרופות אלו שייכות למשפחה הנקראת: ביספוספונטים.

תופעת לוואי שהתגלתה לפני מספר שנים היא שכאשר נוטלי ביספוספונטים עוברים תהליך כירורגי כלשהוא, ולא משנה אם מדובר בעקירה פשוטה או השתלת שיניים, יש סיכוי להתפתחות נמק בעצם הלסת. הסיכוי אמנם קטן, רק 0.4%, אבל נמק בעצם הלסת הוא עניין לא נעים, המחייב מתן אנטיביוטיקה במינון גבוה למשך מספר חודשים במקרה הטוב, וכריתת האזור הנמקי במקרה הרע.

המחקרים מעידים על כך שכאשר מדובר באנשים שקיבלו את התרופה בכדורים, הסיכוי אפילו נמוך יותר, וכאשר קיבלו אותה בהזרקה דרך הוריד – גבוה יותר. כמו כן משך נטילת התרופה גם הוא משפיע. הסברה אומרת (אין עדין מספיק מחקרים כדי לבסס את הסברה אך זה מה שמקובל היום לחשוב) כי נטילת התרופה במשך 3 שנים או פחות מורידה את הסיכוי, ואם יותר- מעלה את הסיכוי.

אז האם כדאי לאנשים הלוקים באוסטאופורוזיס ונוטלים פוסלן ואקטונל לבצע השתלת שיניים?

התשובה לדעתי היא כן. במרפאותינו ביצענו עד היום אלפי שתלים, לא מעט מהם בקרב נוטלי תרופות אלה. מקרה הנמק היחידי שראינו היה דווקא אצל גברת שלא עברה השתלות אלא נפצעה בחניכיים מלחץ של תותבת נשלפת ישנה שהייתה בפיה. בהתאם, לו היו לה תותבות טובות שמעוגנות כמו שצריך באמצעות שתלים ללסת שלה, יתכן והיה נמנע ממנה הסבל.

ניתן כיום גם לבצע בדיקת דם פשוטה לפני ההחלטה על ביצוע השתלות שיניים. בדיקת הדם מכונה CTX והיא מבוצעת בעיקר בבתי החולים: רמב"ם, אסף הרופא ואיכילוב. תוצאות הבדיקה יכולות להראות אם הסיכוי להתפתחות בעיה קטן או גדול. תוצאות הבדיקה עשויות להעיד על הסיכוי להתפתחות נמק. לפי המחקרים: תוצאה של 300-600 מעידה על כך שאין סיכון להתפתחות נמק,150-299 סיכון קלוש, 101-149 סיכון בינוני ופחות מ100 סיכון גבוה .עם זאת, גם על בדיקה זו אין מספיק מחקרים שיבססו את ההנחה.

מומחים מסוימים איתם דיברתי ממליצים להפסיק את לקיחת התרופה ל-3 חודשים טרם ביצוע ההשתלה בטענה שנוהל זה יפחית את הסיכוי להתפתחות הבעיה. גם נוהל זה איננו מבוסס מחקר מספק – כל זאת נכון לכתיבת שורות אלו ב- 2013 ולאחר מכן בהערכה מחדש ב- 2018.

אז מה דעתי?

יש לזכור כי ביצוע שתלים עם שיניים קבועות משפר משמעותית את איכות החיים שלכם. הסיכוי הנמוך מאד להיווצרות בעיה, איננו מצדיק לדעתי את ההימנעות מקבלת טיפול. כדאי בהתאם לבצע השתלות שיניים ולקבל איכות חיים טובה יותר לאורך שנים, תוך שמירה על רמת סטריליזציה גבוהה במרפאה המבצעת, ובדיקת CTX מקדימה. בהצלחה.

* המאמר נכתב ע"י דר' מאיר אבירם, המבצע השתלות שיניים ברמת גן או השתלות שיניים בראשון לציון, כולל השתלות מורכבות תחת טשטוש או הרדמה מלאה במרפאות 'טיפול בחיוך'.