גשרים וכתרים מחרסינה

המונח: “שיקום הפה ברפואת שיניים” מתייחס למצב בו יש שיניים חסרות בפי המטופל. השלמת השיניים יכולה להתבצע גם באמצעות גשרים, שתלים או כתרים מחרסינה.

חלוקת עומסים לא אידיאלית יכולה להוביל ל:

  1. תזוזת השיניים הסמוכות.
  2. בקיעת יתר של השיניים בלסת הנגדית.
  3. עודף עומס העשוי להוביל לסדקים בשיניים.
  4. ספיגת העצם התומכת ולאבדן שיניים.
  5. בעיות חניכיים ודחיסת מזון.

על כן, יש חשיבות רבה לכך שהפה יהיה מאוזן. מבחינת רופא שיניים, לא מדובר רק ברוק,

שיניים ולשון, כי אם באוסף מערכות המשתלבות בינהן כמכונה מורכבת. מכונה שאיננה מאוזנת ועליו לתקן.

שיקום הפה מתבצע בשלש דרכים עיקריות: גשרים, שתלים ותותבות.

על מנת להשלים שן חסרה, יכול רופא השיניים לבצע גשר.

גשר חרסינה עשוי בד”כ משתי שכבות:

  1. שכבה חיצונית של חרסינה המאפשרת לעיסה ואסתטיקה.
  2. שכבה פנימית של מתכת שמטרתה חוזק מבני, איטום השוליים ותמיכה לחרסינה. בכתרים מסוימים משתמשים בחומ רים אחרים במקום מתכת, למשל זירקוניה, שהיא סוג אחר של חרסינה חזקה מאד. במקרה זה מקבלים למעשה שתי שכבות של חרסינה, אחת חזקה לתמיכה והשניה חיצונית ליופי.

הסיבות העיקריות לביצוע גשר:

  1. מניעה של בקיעת יתר של שיניים ממול.
  2. מניעת סגירת מרווח ע”י שיניים סמוכות
  3. מניעת בעיות חניכיים
  4. תיקון חוסר שיניים המקשה על תפקוד נורמלי
  5. אסתטיקה טובה יותר
  6. הגנה משבר של קירות השן

התמונות שמימין מדגימות תהליך ביצוע גשר לסגירת חוסר שן קדמית עליונה:

  1. בתמונה הראשונה נראה חוסר השן.
  2. בתמונה השנייה מסירים את השכבה החיצונית של השן בלבד (רצוי בלי לפגוע בשכבות הפנימיות של השן).
  3. בשלב זה מכין רופא שיניים גשר זמני עשוי פלסטיק (אקריל) שישמש את המטופל עד הדבקתו הסופית של הגשר הקבוע.
  4. נלקחות מידות מדויקות הנשלחות למעבדה.
  5. הטכנאי מכין את השלד הפנימי של הגשר – ומחזיר אותו לרופא למדידה.
  6. לאחר שרופא השיניים וידא כי השלד הפנימי יושב באופן חד משמעי על השיניים המושחזות, כי הוא אטום לחלוטין, מגן על השיניים מכניסה של עששת, ואינו יוצר בעיה אסתטית או בעיית חניכיים עתידית, הוא מחזיר אותו לטכנאי לציפוי בחרסינה.
  7. לאחר ביצוע הטכנאי את ציפוי החרסינה הוא מעביר אותו לרופא השיניים לאיזון והדבקה זמנית.
  8. רצוי להמתין בין חודש לשישה חודשים לפני ההדבקה הסופית כדי לודא כי הגשר מתאים למטופל, נוח לו, וחזק מבנית.
  9. לאחר תקופת ההמתנה הנ”ל יודבק הגשר סופית בפה המטופל.

ע”פ המחקרים, גשר שורד בממוצע 5.8 שנים בפה המטופל. אח”כ ניתן בדרך כלל להחליפו. עם התפתחות הטכנולוגיות, ביצוע כתרים בצורה ממוחשבת ושימוש בחומרים מתקדמים אנו רואים שיפור ניכר בסיכויי השרידות של גשרים. מקובל לחשוב שגשר יחזיק היום כ-8 שנים. גשרים רבים מחזיקים גם מעל 20 שנה.

אורך חיי הגשר מושפע ע”י רמת ההיגיינה עליה שומר המטופל, מצב בריאות החניכיים, וכמובן, מאיכות הביצוע הראשוני של הרופא והטכנאי, לכן חשוב למצוא רופא מיומן שמשתמש בשירותים של טכנאי טוב.

חלופה לגשר חרסינה

חלופה נפוצה לביצוע גשר חרסינה היא השלמת שן חסרה באמצעות שתלים.

ישנם מצבים בהם כתרי חרסינה אינם משמשים כלל לשיקום אלא לציפוי שיניים, במין סוג של הלבנת שיניים.

מדף הבית ניתן להגיע גם לסרטונים על ביצוע כתר בודד, גשרים, ותותבות.

ראו גם תמונה של גשר חרסינה מעל שתלים דנטליים.

וצפו בסרטון הנ”ל: