מתי מתחילים לטפל בשיניים אצל ילדים? באיזה גיל בוקעות השיניים ומה הוא הסדר הנכון לבקיעה?
את השיניים יש לצחצח החל מרגע בקיעת השן הראשונה. רצוי להשתמש במברשת שיניים קטנה ועדינה ככל האפשר, ולבצע תנועות הברשה עדינות.
קיימות בשוק משחות שיניים לילדים רבות ושונות. חשוב שהמשחה שבשימוש תכיל פלואוריד, וכי הילד יאהב את הטעם. על המברשת יש לשים מעט מאד משחה. פחות מגרגר אפונה, ורצוי שהילד ישטוף את פיו אחרי הצחצוח. עם זאת, אין חשש מפגיעה בילד אם בלע חלק מהמשחה.
ילדים רבים מביעים התנגדות לצחצוח. חובתך כהורה – לא להיכנע!!! תהליך הצחצוח הוא חלק חשוב משמירה על בריאות ילדך. נסו להנעים את זמן הצחצוח ככל האפשר, ושלבו זאת במשחק או בשיר. הדגישו לילד את חשיבות הצחצוח, ותנו לו להרגיש עד כמה הוא בוגר בכך שהוא משתף פעולה.
את השיניים יש לצחצח פעמיים ביום. לפני השינה, ואחרי ארוחת הבוקר. הקפדה על מסגרת זו תביא לכך שהשיניים נשארות נקיות פרקי זמן ממושכים.
מה הוא סדר בקיעת השיניים אצל ילדים?
השיניים מתחילות לבקוע בין גיל 6 ל-8 חודשים בדרך כלל. ראשונות בוקעות הקדמיות התחתונות,
אחריהן העליונות, ולקראת גיל שנתיים עד שנתיים וחצי, בוקעות גם שיניים אחרויות ומסתיים התהליך של בקיעת שיני החלב. תאריכ הקיעה הספציפיים משתנים מילד לילד. אם ההורה חושש כי יש עיכוב לא סביר – מומלץ לפנות אל רופא שיניים.
טבלת בקיעה לשיני חלב:
בסך הכל צריכות להופיע לילד 5 שיניים בכל רבע פה (20 סה"כ) עד גיל שנתיים וחצי.
טבלת בקיעה לשיניים קבועות
לקראת גיל 6 מופיעות הטוחנות הקבועות האחוריות. בערך בגיל זה מתחילות גם לנשור שיני החלב, ובוקעות השיניים הקבועות. תהליך התחלפות השיניים נמשך עד גיל 14 בדרך כלל.
במהלך התקופה משתנה גם רוחב הלסת. לקראת גיל 12 כדאי לקחת את הילד להתיעצות עם מומחה ליישור שיניים על מנת לודא כי התפתחות השיניים והלסתות תקינה.
לקראת סיום התהליך, בוקעות שיני הבינה – בדרך כלל אחרי גיל 18. בסה"כ אמורות להיות לאדם בוגר 32 שיניים (8 בכל רבע פה).
ראו גם סרטון על בקיעת שיניים אצל ילדים והתחלפות המשנן
האם יש צורך בתוספי מזון לבניית השיניים? ומה עם פלואוריד?
חשוב שתזונת הילד תכיל מרכיבים כגון סידן, ולא תכיל מרכיבי סוכר (ע"ע חורים וסתימות). ניתן
לתת לילדים סוכריות, אך יש להקפיד כי הן יהיו נטולות סוכר. במקרה ומחליטים לתת לילד ממתקים אחרים, יש להימנע ממתקים דביקים הנצמדים לשיניים, וחשוב לצחצח שיניים מייד אח"כ.
תזונאים ורופאי שיניים כאחד ממליצים להגביל את צריכת הממתקים לפעם בשבוע בלבד. ריכוז הצורך באופן כזה מונע מתקפה בלתי פוסקת על השיניים מצד חיידקים.
יש הממליצים על תוספת טיפות פלואוריד לחיזוק זגוגית השן. באזורים רבים בארץ המים מכילים
ריכוז גבוה של פלואוריד באופן טבעי ועל כן אין צורך בתוספת הנ"ל באזורים אלו. ישנם אזורים בהם העיריות מוסיפות פלואוריד למים באופן יזום. על מנת לברר האם באזורך כמות מספקת של פלואוריד במיים ניתן לעיין באתר משרד הבריאות. בראשל"צ ובר"ג למשל, אין צורך בתוספת הטיפות.
עם זאת רצוי אחת לחצי שנה ששיננית או רופא שיניים יניחו ג'ל פלואוריד על השיניים. פעולה זו נבדקה מחקרית ונמצא כי היא מורידה את הסיכוי לעששת (חורים בשיניים) בכ-80% לטווח של חצי שנה.
מתי להביא את הילד אל רופאי שיניים?
בעיקרון, אם ההורה חש כי יש בעייה ספציפית או שהילד מתלונן – יש להביא אותו לרופא השיניים ללא שהות. עם זאת, טיפול סדיר לילדים מחייב שיתוף פעולה מצד הילד. רוב הילדים מגיבים בחיוב לטיפול כבר בגיל 3 וחצי. לעיתים קל יותר להגיע לשיתוף פעולה עם הילד תוך שימוש בגז צחוק. יש הורים שחושבים כי מכיון ששיני החלב מתחלפות, אז אין טעם ממילא לטפל בהם. אין דבר הרחוק יותר מהמציאות. התפתחות רקבון (עששת) בשיני החלב תפגע גם בשיניים הקבועות שיגדלו בסמוך אליהן. בנוסף, אבדן חומר שן כתוצאה מהרקבון יגרום להקטנת המרווחים בין השיניים, ואז להפרעה בבקיעה של השיניים הקבועות. במקרה הטוב יהיה צורך רק ביישור שיניים אח"כ.
כאשר הילד אינו משתף פעולה, ניתן לעיתים לדחות את הטיפול מעט, עד שיתבגר. במקרים אחרים כשיש צורך דחוף בטיפול והילד אינו משתף פעולה, ניתן לשקול אלטרנטיבות אחרות כגון היפנוזה רפואית, סדציה (טשטוש עמוק) או הרדמה כללית.
טיפול בילדים בסיוע גז צחוק (נייטרוס אוקסיד)
השימוש בגז הצחוק במסגרת מרפאת שיניים הינו מבוקר,
ולכן בטוח לחלוטין. השפעת הגז מסתיימת תוך מספר דקות מרגע סיום הטיפול.
גז הצחוק בנוי למעשה משילוב של חנקן וחמצן באחוזים ספציפיים. האפקט המתקבל הינו הרגשת אופוריה
(בדומה לשכרון מעמקים אצל צוללנים) הגורמת לעיתים למטופל לצחוק – מכאן השם. הרגשה זו מעלימה את תחושת הפחד, ומביאה לשיתוף פעולה טוב יותר מצד המטופל. כן, זה עובד גם על פחדנים מבוגרים…
רצוי שהילד ימנע מאכילה כ-3 שעות לפני הטיפול, משום שלעיתים נדירות מתפתחת אצל הילד הרגשת בחילה קלה, ורצוי כי הקיבה תהיה ריקה.
