הבא נסקור טכניקות,חומרים ושיטות חדשניות במרפאות השיניים המודרניות השואפות לרפואת שיניים ירוקה.
ענף רפואת השיניים הוא התחום הגדול ביותר בענף הרפואה המאגד מספר מאד גדול של מרפאות פרטיות,חומרים מזהמי סביבה במינונים מאד גדולים וכמות צילומי רנטגן עצומה.
מעבר לעקרונות גלובליים של שמירה על איכות הסביבה עם חומרי ניקויי ירוקים,שקיות אשפה מתכלות, תאורה פחות מזהמת (נורות PL ) ועוד, קיימים כמה חומרים ושיטות המשמשים בביצוע רפואת שיניים ירוקה. להלן פירוט:
1- צילומי רנטגן – צילומי הרנטגן הם הכרח בכל מרפאת שיניים. רופא השיניים הממוצע מבצע כ-20 צילומים ביום עבודתו. גם היום יש רופאי שיניים המשתמשים בסרטי צילום המפותחים בשני חומרים: מקבע ומפתח לפיתוח סרט הרנטגן. חומרי הפיתוח נחשבים לחומרים מאד רעילים לסביבה ושפיכתם למערכת הביוב יוצרת נזק סביבתי גדול. כיום קיימות אפשרויות של צילומי רנטגן דיגיטליים – סרטי הצילום הם שבבים כמו במצלמות דיגיטליות, או פלטות פוספוריות רב פעמיות הניתנות למחיקה וצילום מחדש אלפי פעמים. צילום דיגיטלי מעביר תמונה מידית למחשב ללא שימוש בחומרי פיתוח כלל! אלמנט סביבתי נוסף הוא שכמות קרינת הרנטגן הנפלטת לצורך ביצוע הצילום מופחתת לשליש מהכמות שהייתה נדרשת לצילום רגיל. גם צילומי סיטי הנדרשים לביצוע לפני השתלות שיניים יכולים להיות דיגיטליים ולפיכך כמות הקרינה שלהם מינימלית.
2- סתימות אמלגם – עד לפני שנים מעטות חומר ברירת המחדל בביצוע סתימות היה אמלגם, זוהי למעשה סגסוגת של מתכות המכילה כספית. קיים ויכוח מאד נרחב באם האמלגם הוא חומר בריא או לאו אולם על דבר אחד אין עוררין – כספית אינה בריאה! כיום יותר ויותר מרפאות משתמשות בתחליפים לאמלגם, רוב החומרים המחליפים אמלגם הם חומרים מרוכבים, סתימות לבנות המכילות רזין. הן מתקשות ע"י אור אולטרה סגול, ואינן מכילות מתכות בכלל. התוצאה היא אסתטית הרבה יותר וכמובן ללא בעיית הכספית. הכספית כשהיא בסגסוגת אינה משתחררת ממנה אולם במרפאות המשתמשות באמלגם קיימת בעיה בפינויו משום שחל איסור חמור על השלכת פסולת הכספית לאשפה רגילה או לביוב. בשנת 2019 אף הוגדר כי על מרפאות שיניים להתקין מסננים מיוחדים שיסננו את האמלגם בעת השאיבה מהפה ולא יאפשרו לו להגיע לביוב הכללי.
3- כתרי חרסינה וזירקוניה – עד לפני שנים בודדות רוב כתרי החרסינה היו מבוצעים על כיפה מתכתית שנתנה את החוזק לכתר בכדי שלא יישבר בכוחות הלעיסה. אותה כיפה מתכתית הייתה למעשה סגסוגת של מספר מתכות שמצד אחד היו חייבות להיות עמידות-הכיפה היא דקיקה, ומצד שני החרסינה שהייתה נבנית על הכיפה הייתה חייבת להיקשר אל אותה מתכת. יותר ממחצית מהכיפות שהיו מבוצעות בכלל המרפאות היו ממתכות לא אצילות או חצי אצילות, הכוונה למתכות כמו כרום, קובלט, ניקל ועוד.. מתכות מאד מזהמות לסביבה משום שדרך עיבודן במעבדה הייתה פולטת ענן של מתכת כבדה שהייתה יכולה להצטבר בריאותיהם של הטכנאים. כדי לחסוך עלות של כיפות מחומרים אצילים כגון זהב, טיטניום, פלטינה ועוד, היו טכנאי השיניים משתמשים בבריליום – שוב מתכתלא בריאה במיוחד. כיום, עם התפתחות טכנולוגיות העיבוד השבבי, קיימים כתרים ללא מתכת, כיפת הכתר עשויה מזירקוניה שהוא חומר קראמי, לבן ומאד חזק. כך מתקבל כתר שהוא הרבה יותר אסתטי והרבה יותר אקולוגי משום שבדרך ייצורו אין שימוש במתכות או יציקות מתכת מזהמות.
4 – אמצעי עיקור וחיטוי – כידוע בתחום זה אין מקום לפשרות, כל הכלים הנכנסים לפיו של המתרפא חייבים להיות סטריליים לחלוטין, מכשירי העיקור החדשים (הנקראים אוטוקלאבים) עובדים על בסיס של ייצור קיטור החודר לכל פני השטח של הכלי ומחטא אותו מכל חיידק, וירוס או נבג. השימוש באוטוקלאב הוא נקי מכל תוספת של חומרים כימיקלים וישראל נחשבת למעצמה בעולם בתחום העיקור הרפואי. כמו כן נוזלי החיטוי (משמשים בנוסף למכשיר העיקור) היו בעבר מכילים פורמאלדהיד – שהינו חומר קרצינוגני, דהיינו מסרטן, היום רוב נוזלי החיטוי נקיים מחומרים קרצינוגנים.
5 – חומרי הלבנה חדשים – רוב חומרי הלבנות השיניים עד עתה היו מכילים ג'ל של נגזרת מי חמצן (קרבמיד פרוקסיד),היום חומרי ההלבנה האקולוגים מכילים מינרלים ומלחים והם הרבה יותר מאוזנים מבחינת החומציות-PH
6- שתלים מזירקוניה – כמו בנושא הסתימות שהיו עשויות ממתכת, כך גם בתחום של השתלות שיניים מנסים להימנע היום ממתכות ומחפשים חלופות. שימוש בזירקוניה מאפשר לקבל שתל קראמי לבן, ללא שימוש במתכת. עם זאת, שימושיו של שתל כזה מוגבלים כי לא ניתן (נכון ל- 2019) להתקין אותו בזוית העולה על 15 מעלות, בעוד ששתלים רגילים מותקנים לעיתים גם ב- 45 מעלות.
