רשלנות רפואית ברפואת שיניים

רפואת השיניים המודרנית, למרות שמה, איננה מדע מדויק, ועל אף כוונות טובות מצד רופא השיניים, לא תמיד הטיפול שורד לאורך טווח. מתי מוגדר כישלון זה כרשלנות רפואית ומתי כח עליון?

בין הטיפולים הניתנים במסגרת רפואת השיניים ניתן למצוא טיפולי חניכיים, טיפולי שורש, טיפולי שתלים, יישור שיניים ועוד. בשל התפתחות התחום, כאמור, חל בשנים האחרונות גידול בהגשת תביעות רשלנות רפואית שיניים לבתי המשפט, כנגד מרפאות שיניים ורופאי שיניים.

אמנם, חלקן הגדול של התביעות המוגשות לבית המשפט עוסק בטיפולים כושלים של שיקום הפה, אשר גרמו לנזקים לפיו של המטופל, אך יחד עם זאת יש להבהיר כי בתי המשפט עשויים להכיר בהתקיימותה של רשלנות בכל שלבי הטיפול. כך, ייתכן ובית המשפט יקבל תביעה כנגד רופא שיניים, אשר לא ערך את כל הבדיקות והצילומים שהיה עליו לבצע במטופל בכדי לאבחן את מצבו, עובדה שהובילה אותו לבחור בסוג טיפול שאינו הולם את מצבו הרפואי של המטופל.

לא זו אף זו, כמו כל רופא אחר, גם על רופא שיניים מוטלת חובת הגילוי, המעוגנת בחוק זכויות החולה. לפני שהרופא מתחיל לטפל במטופל, עליו לפרט בפניו את המשמעות של הטיפול המוצע על ידו, הסיכונים והסיבוכים שעלולים להתרחש בעקבותיו ובנוסף עליו להעמיד בפני המטופל אפשרויות טיפול חלופיות. רק לאחר שפעל כאמור וקיבל את הסכמתו של המטופל לעריכת הטיפול המוצע, יהא רשאי רופא השיניים להתחיל במלאכת העשייה והטיפול. לא חסרות דוגמאות בהן קיבל בית המשפט תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד רופא שיניים שלא קיבל את הסכמת המטופל בכתב, ובהתאם מבחינה משפטית לא הייתה לו דרך להוכיח שאכן הסביר למטופל וקיבל הסכמתו.

חשוב לציין כי רצוי שהמטופל יתמוך את כתב התביעה המוגש על ידו ברשומות הרפואיות שנערכו על ידי רופא השיניים במהלך הטיפול. במידה והרופא התרשל בתיעוד הטיפול בתובע וערך רישום לקוי שאינו משקף את השתלשלות העובדות כפי שארעו בפועל – משלב הבדיקות והאיבחון ועד לסיום הטיפול – ייתכן ובית המשפט יראה בכך נזק ראייתי שנגרם לתובע ובעקבות זאת יורה על היפוך הנטל, כך שהרופא יהא זה שיצטרך להוכיח כי לא הייתה כל רשלנות רפואית שיניים מצידו (במצב הדברים הרגיל, ללא היפוך הנטל, התובע הוא זה שצריך להוכיח את יסודות תביעתו).

ברוב המקרים, סוג הנזקים המאפיין תביעות רשלנות רפואית שיניים הוא לרוב נזק שניתן לתקן. למרות זאת, קיימים מקרים שבהם הנזק שנגרם בעקבות רשלנות רפואית בטיפול השיניים הוא חמור ובלתי הפיך. לדוגמא, השתלת שיניים רשלנית בלסת תחתונה עשויה לגרום לאיבוד תחושה בשפה הקדמית עקב פגיעה בעצב שבלסת. פגיעה כזו תלווה את המטופל לאורך כל ימי חייו ותתבטא באובדן תחושה באיזורים שנפגעו, כאמור. יתר על כן, אמנם מדובר במקרים נדירים מאד, אך הפסיקה כבר עסקה במצבים שבהם טיפול שיניים רשלני הביא למותו של המטופל (רבים מכירים את פסק הדין המפורסם בעניינו של ד"ר קליפורד, אשר קבע כי הזרקה רשלנית של זריקת הרדמה מקומית לפיה של מטופלת הובילה למותה בטרם עת).

דוגמא לתביעה של רשלנות רפואית

ביום 5.12.2010 ניתן על ידי בית משפט השלום בנתניה פסק דין בתביעת רשלנות רפואית שיניים, אשר במסגרתה פרסה התובעת מגוון טענות שניתן לעלות כנגד טיפול שיניים רשלני. כך, טענה התובעת כי האיבחון הרפואי שביצע בה רופא השיניים היה לקוי ורשלני וכי הוא התרשל אף בכך שלא ערך רישום ראוי אודות חלק מהטיפולים שבוצעו בה. בנוסף, טענה התובעת כי חלק מהטיפולים בה בוצעו על ידי טכנאי שיניים שאינו רופא שיניים מורשה.

התובעת טענה כי הטיפול הלקוי שהוענק לה, כאמור, הוביל לעקירת שיניים רבות מפיה וגרם לה להפרעה בפרקי הלסת אשר הצריכה אותה לקבל טיפולים משקמים שהיו כרוכים בעלויות גבוהות ובכאב וסבל רב. אשר על כן, במסגרת תביעתה מבקשת התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבעים (רופא השיניים המטפל, טכנאי השיניים ה"מתחזה", לכאורה והמוסד הרפואי במסגרתו הם הועסקו) לפצות אותה בגין כל נזקיה ולשפות אותה בגין כל התשלומים שהוציאה בעקבות זאת.

הנתבעים הכחישו את כל טענותיה של התובעת וטענו, תחילה, כי מי שביצע בה את כל הטיפולים היה רופא השיניים המוסמך ואין כל ממש בטענה לפיה חלק מהטיפולים בוצעו על ידי טכנאי השיניים. לדידם, אותו טכנאי עסק אך ורק בניהול המרפאה ובביצוע פעולות הנמצאות בגדר סמכותו ומקצועו. עוד טענו הנתבעים כי הטיפול שניתן לתובעת היה טיפול מקצועי ובהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, כך שהנזקים להם טוענת התובעת כיום נובעים מהמצב הבסיסי הרע של שיניה, ממנו סבלה עוד בטרם החלה בטיפולי השיניים אצל הנתבע.

במסגרת חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, קבע המומחה הרפואי כי התובעת נותרה נכה בשיעור של עשרים ושבעה אחוזים כתוצאה מטיפול השיניים הרשלני, על פי החלוקה המפורטת להלן: עשרה אחוזים בשל איבוד כל שיניה בלסת העליונה, עשרה אחוזים נוספים בגין ההפרעה התפקודית בפרק הלסת ממנה היא סובלת ושבעה אחוזי נכות בעקבות איבוד רוב השיניים בלסת התחתונה של פיה. מנגד, על פי חוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבעים עולה כי מצב פיה של התובעת אינו נובע מליקויים בטיפול העולה כדי רשלנות רפואית שיניים, אלא מבעיות שיניים מהן סבלה בעבר.

לאור הסתירות הרבות בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, אשר הסיק כי הנתבעים התרשלנו הן בשיטת הטיפול בה נקטו והן במתן הטיפול עצמו. כך, היה על רופא השיניים להפנותה לרופא מומחה לשיקום הפה לצורכי ייעוץ. לדעת עורך חוות הדעת, הפרקטיקה הרפואית מחייבת, בנסיבות העניין, הפניה של המטופל לייעוץ והיות ורופא השיניים לא פעל כאמור הוא התרשל עוד בטרם החל הטיפול הפיסי בשיניה של התובעת. יתר על כן, לדעתו של מומחה בית המשפט נכשלו הנתבעים אף במתן הטיפול עצמו, כך שבין היתר לא שמרו על מידת סטריליות נדרשת במרפאה, החדירו לפיה חומר שעלול להזיק לשיניה (חומר מסוג יודופורום) ולא התאימו כראוי את הכתרים והמבנים לשיניה.

בית המשפט מאמץ את חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעמו ועובר לעסוק בחישובי הנזקים שנגרמו לתובעת. לאחר החישובים האמורים, העמיד בית המשפט את הפיצוי למטופלת על סכום גבוה במיוחד של מאות אלפי שקלים.זה הוא מקרה חריג, ומרבית הפסיקות ניתנות בסכומים נמוכים בהרבה.

כמה זמן מתמשכת תביעה של רשלנות רפואית?

מסכת הייסורים שעובר מי שתובע רופא שיניים, איננה מסתכמת רק בפגיעה בפיו. על מנת לתבוע עליו קודם כל להשיג את כל המסמכים, להיבדק על ידי מומחים מטעם עורך הדין שלו, ומאוחר יותר על ידי מומחים מטעם חברת הביטוח בה מבוטח רופא השיניים. בזמן זה איננו יכול לשפר את מצב שיניו שכן יש לתעד את המצב ההתחלתי ואת חומרת הנזק. תביעה שכזו עשוי להימשך כמה שנים. בפועל, אנו ממליצים כי כשיש אי הסכמה עם רופא שיניים על טיפול שביצע, יש לפנות אליו ולהגיע להסדר המקובל על שני הצדדים. במקרים רבים יעדיף רופא השיניים להחזיר לכם את הכסף ששילמתם לו ואולי לפצות אתכם בנוסף, מאשר ללכת לבית משפט. עם זאת, אם פנייתכם אליו תהיה לא הגיונית, מתלהמת ואולי אף סחטנית, יעדיף רופא השיניים לא להתמודד איתכם ישירות, ויעביר את הטיפול בעניינכם לחברת הביטוח שלו שתמנה עורך דין מטעמה.

אלו תביעות על רשלנות רפואית מגיעות לבית המשפט?

ראינו כבר לא מעט תביעות הקשורות לנושאים פעוטים, כמו מטופלת שטיפול שורש בפיה נכשל, השן נעקרה, והיה צורך בשתל. תביעות גדולות יותר על צורה לא אסתטית של כתרים בפה, ובשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בכמות התביעות על רשלנות רפואית הקשורה לביצוע שתלים דנטלים. כישלונות בשתלים יכולים להיות מיידים או לאחר כמה שנים. רוב התביעות נסגרות בפשרה מחוץ לבית המשפט. בחלק גדול מהמקרים ניתן היה למנוע את הסחבת הבירוקרטית בשיחה פשוטה בין הצדדים בה ניתן היה להגיע להסכמות מבלי בכלל להגיע לערכאות.