יש אמרה ידועה באנגלית שאומרת: טיפה אחת של מניעה חוסכת ים של הוצאות עתידיות. לא כולם יודעים כי אחרי עקירות העצם שתמכה בשן נספגת, ומאבדת כ- 30% מגובהה. אם אתם מתכננים לשקם מחדש את האזור בו נעקרה השן באמצעות שתלים דנטליים בעתיד הקרוב או הרחוק, כדאי לשקול ביצוע של שימור רכס.
שימור רכס – למה זה חשוב?
כשהשן נעקרת, נשאר בעצם הלסת שקע במקום בו היא הייתה. הגוף שלך בדרך כלל ממלא את השקע שנותר בעצם חדשה. לצערנו, הוא לא משלים את העצם לקו הגובה ההתחלתי והאידיאלי שלה, אלא מסתפק בקו נמוך יותר. למעשה, מילוי העצם יכול להיות 30% נמוך יותר מהקו המקורי, ולעיתים גרוע מזה.
מכיוון שלצורך ביצוע שתלים יש צורך בכמות עצם מסוימת, אם העצם תיספג, יתכן ולא יישאר לנו מספיק נפח עצם כדי לבצע שתל בעתיד. זאת ועוד, גם אם החלטתם לא לבצע שתלים דנטליים אלא רק גשר של כתרי חרסינה בין שתי שיניים תומכות לפני ואחרי המרווח שנוצר, עדיין יש בעיה.
הירידה בגובה העצם תיצור פגם אסתטי, שעשוי רק להחמיר עם השנים, כי העצם תיסוג עוד. המצב בעייתי עוד יותר אם השן נעקרת עקב דלקת סביבה, מצב שכיח מאד בשיניים עם סדקים, ובמצבים של דלקות חניכיים. דלקת סביב לשן מובילה לספיגה ניכרת של קירות העצם התומכים בשן, ספיגה שרק תחמיר עוד יותר אחרי העקירה אם הדלקת לא תנוקה כראוי, ולא נבנה מייד עצם חדשה.
בהתאם, רצוי לעזור לעצם להיבנות בגובה הנכון ברגע שאנחנו מבצעים את העקירה, שכן אחרת, יהיה צורך לבנות לכם עצם חדשה בשלב יותר מאוחר. בניית עצם כשאין שקע של עקירה אלא מישור שטוח היא תהליך הרבה יותר מורכב, וסיכויי ההצלחה של בניית עצם כזו טובים פחות.
איך עושים בניית עצם לצורך שימור רכס?
תוכלו להתבונן בסרטון שצירפנו למטה ולהבין: מייד עם ביצוע העקירה, רופא שיניים ינקה את שאריות הדלקת מהאזור, אם היו כאלה, ואז ימלא את השקע שנותר בגרגירים של עצם כתושה. מקור גרגירי העצם הכתושה יכול להיות סינתטי, ממקור בקר שעבר טיפול מיוחד, או ממקור תורמים שהם בני אדם. כל סוגי העצם עוברים טיפול מיוחד, עיקור, ותהליכים נוספים שהופכים אותם בטוחים לחלוטין לשימוש.
לאחר מספר חודשים, בדרך כלל כ-3 חודשים, העצם הכתושה הופכת מקשה אחת עם העצם של הלסת שלך, ואנו מקבלים נפח עצם מצוין. כשנפח העצם גדול, ניתן לשים בה שתלים, או להשאירה כמות שהיא.
במצבים מסוימים ניתן לשים גם שתלים מייד לאחר עקירה, ולמלא עצם כתושה סביבם תוך כדי, ואז לחכות לבניית העצם. בחלק מהמקרים יש לכסות את העצם הכתושה בדף מחומר מיוחד שנקרא ממברנה. הממברנה מונעת מרקמת החניכיים להיכנס לתוך הגרגירים הכתושים. אם רקמת חניכיים תחלחל אל תוך הגרגירים הכתושים, היא תתפוס את המקום הנדרש לתאים של העצם שלך להיכנס אל בין הגרגירים, ואז בניית העצם תיכשל. לא תמיד חייבים לשים ממברנה, יש להשאיר זאת לשיקול רופא שיניים מיומן, או מומחה.
התהליך של השמירה על גובה העצם נקרא: שימור רכס. אחוזי ההצלחה של התהליך גבוהים מאד.
