שתלים זיגומטיים

לסובלים מתותבות –  תוך שלוש שעות בלבד ניתן להחליף את התותבת שמציקה לך שנים בשיניים קבועות לחלוטין. האמנם?

אם גם אצלך יש תותבת נשלפת בלסת העליונה, אתה בודאי חש שהחיים הם לא פיקניק. כל נגיסה במזון קשה גורם לתותבת להשתחרר, החיך שלך מכוסה בפלסטיק כך שההנאה שלך מהאוכל נפגמת, ובחלק מהמקרים אתה מפחד אפילו לדבר באירועים חברתיים מחשש שהתותבת לא תשתחרר לך בפה תוך כדי שיחה.

יתכן אפילו וכבר פנית לרופאי שיניים שאמרו לך שאין לך מספיק נפח עצם בלסת העליונה ושסביר שתאלץ לעבור ניתוחים כמו הרמת סינוס או בניות עצם לפני שתוכל לבצע השתלות. בחלק מהמקרים יגידו לך  שפשוט אין מה לעשות, ועליך ללכת עם התותבות עד סוף חייך, אבל האם זה באמת נכון?

שתלי זיגומה נתפסו בעבר כפתרון לזקוקים לבניות עצם או ניתוחים של הרמת סינוס. מלבד החשש לסיבוכים והעלות הלא מבוטלת, יש צורך להמתין עד שנה וחצי לפני שניתן לקבל שיניים קבועות. אנשים רבים אינם מעוניינים להמתין עד לקבלת השיניים הקבועות, ומחפשים דרכים חלופיות כדי לעקוף את רוע הגזירה. יתרה מכך, לעיתים בניות העצם פשוט אינן מספקות, שכן גם לאחר בניית העצם, אין עדין מספיק נפח על מנת לשים בתוכו שתלים.

בשורה חדשה לסובלים מתותבות

לקראת 2013 הגיעה לישראל בשורה חדשה. אם אין לך מספיק עצם בלסת עליונה כדי לעגן בה שתלים דנטליים רגילים, אפשר לעשות שימוש בשתלים בהם אין צורך להיעזר בעצם הלסת שלך. שתלים אלו נאחזים בעצם אחרת: עצם הלחיים שלך, הנקראת בלועזית ׳זיגומה׳.

על מנת שיוכלו להגיע כל הדרך מאזור בו צריכות להיות השיניים אל אזור עצם הלחי, שתלים אלו ארוכים משמעותית משתלים דנטליים רגילים. אם אורכו של שתל רגיל נע בין 10 ל- 13 מ"מ, אורכם של שתלים זיגומטיים נע בין 35 ל 59 מ"מ.

״באופן מפתיע״ – מספר לנו דר׳ מאיר אבירם, רופא שיניים מגבעתיים שהתמקצע בשיטה, 'אנשים שעברו את הטיפול לא חוו כמעט כאב או נפיחות אחרי הטיפול וקיבלו שיניים קבועות בלסת העליונה שלהם תוך 3 שעות בלבד.' לדבריו, התהליך מתחיל בהרדמה מקומית של האזור, ואז ביצוע תעלה בה יעבור שתל הזיגומה החדש בדרכו אל עצם הלחי. לאחר שהותקן השתל בעצם, ניתן להעמיס עליו גשר מידית שכן עצם הלחי חזקה מאד. מכיוון שהשתל מותקן בזוית, יש לחבר אליו מתאם זווית מיוחד של 45 מעלות, שמקשר בין השתל לבין הגשר העתידי.

בשורה חדשה לסובלים מתותבות: שתלים זיגומטיים

תוך שלוש שעות בלבד ניתן להחליף את התותבת שמציקה לך שנים בשיניים קבועות לחלוטין. האמנם?

 אם גם אצלך יש תותבת נשלפת בלסת העליונה, אתה בודאי חש שהחיים הם לא פיקניק. כל נגיסה במזון קשה גורם לתותבת להשתחרר, החיך שלך מכוסה בפלסטיק כך שההנאה שלך מהאוכל נפגמת, ובחלק מהמקרים אתה מפחד אפילו לדבר באירועים חברתיים מחשש שהתותבת לא תשתחרר לך בפה תוך כדי שיחה.

יתכן אפילו וכבר פנית לרופאי שיניים שאמרו לך שאין לך מספיק נפח עצם בלסת העליונה ושסביר שתאלץ לעבור ניתוחים כמו הרמת סינוס או בניות עצם לפני שתוכל לבצע השתלות. בחלק מהמקרים יגידו לך  שפשוט אין מה לעשות, ועליך ללכת עם התותבות עד סוף חייך, אבל האם זה באמת נכון?

שתלי זיגומה נתפסו בעבר כפתרון לזקוקים לבניות עצם או ניתוחים של הרמת סינוס. מלבד החשש לסיבוכים והעלות הלא מבוטלת, יש צורך להמתין עד שנה וחצי לפני שניתן לקבל שיניים קבועות. אנשים רבים אינם מעוניינים להמתין עד לקבלת השיניים הקבועות, ומחפשים דרכים חלופיות כדי לעקוף את רוע הגזירה. יתרה מכך, לעיתים בניות העצם פשוט אינן מספקות, שכן גם לאחר בניית העצם, אין עדין מספיק נפח על מנת לשים בתוכו שתלים.

בשורה חדשה לסובלים מתותבות

לקראת 2013 הגיעה לישראל בשורה חדשה. אם אין לך מספיק עצם בלסת עליונה כדי לעגן בה שתלים דנטליים רגילים, אפשר לעשות שימוש בשתלים בהם אין צורך להיעזר בעצם הלסת שלך. שתלים אלו נאחזים בעצם אחרת: עצם הלחיים שלך, הנקראת בלועזית ׳זיגומה׳.

על מנת שיוכלו להגיע כל הדרך מאזור בו צריכות להיות השיניים אל אזור עצם הלחי, שתלים אלו ארוכים משמעותית משתלים דנטליים רגילים. אם אורכו של שתל רגיל נע בין 10 ל- 13 מ"מ, אורכם של שתלים זיגומטיים נע בין 35 ל 59 מ"מ.

״באופן מפתיע״ – מספר לנו דר׳ מאיר אבירם, רופא שיניים מגבעתיים שהתמקצע בשיטה, 'אנשים שעברו את הטיפול לא חוו כמעט כאב או נפיחות אחרי הטיפול וקיבלו שיניים קבועות בלסת העליונה שלהם תוך 3 שעות בלבד.' לדבריו, התהליך מתחיל בהרדמה מקומית של האזור, ואז ביצוע תעלה בה יעבור שתל הזיגומה החדש בדרכו אל עצם הלחי. לאחר שהותקן השתל בעצם, ניתן להעמיס עליו גשר מידית שכן עצם הלחי חזקה מאד. מכיוון שהשתל מותקן בזוית, יש לחבר אליו מתאם זווית מיוחד של 45 מעלות, שמקשר בין השתל לבין הגשר העתידי.

שתלים זיגומטים

השיטה הומצאה ע״י דר׳ ברנמרק ז"ל משבדיה בערך בשנת 1996, עברה מספר שיפורים והגיעה לישראל ערך בשנת 2013. היא מצריכה מהרופא המבצע ניסיון כירורגי ושיקומי רב, ושימוש בציוד יעודי.

״אולי זו הסיבה שבגללה״ – משתף אותנו יצרן השתלים הזיגומטיים היחידי בישראל כרגע, רמי מחברת ׳נוריס מדיקל׳- ״ ישנם היום בישראל מעט רופאים המיומנים בשיטה״. עם זאת, מחקרים על השיטה מראים אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד (כ- 98% הצלחה). עקב מורכבות השיטה הגדיר משרד הבריאות כי מי שרשאי לבצע שתלים אלו, החל משנת 2016 הוא כירורג פה ולסת בלבד, וגם אז תוך שימוש בסד הדרכה המתוכנן ע"י מחשב.

שתלי הזיגומה יקרים משמעותית משתלים רגילים ועולים לרופא בממוצע פי תשע ממחירו של שתל רגיל. זמן הביצוע של כל שתל כזה אורך כשעה בידיים מיומנות. אם ניקח בחשבון שבאותו זמן יכול היה המשתיל להתקין ארבעה שתלים רגילים, ניתן להבין למה עומדת עלותם ללקוח בערך פי ארבע מעלותו שתל רגיל. על מנת לקבל לסת עליונה מלאה שיניים תוך 3 שעות בלבד, תצטרכו להיפרד מסכום שנע בין חמישים וחמש לשבעים וחמש אלף שקל. העלות הנ"ל לוקחת בחשבון את כלל החלקים הנלווים ואת עלות גשר החרסינה הסופי.

לפני טיפול בשתלים זיגומטיים לאחר 6 שעות טיפול

בהשוואה לשיטות הקיימות כדוגמת הרמת סינוס ובניות עצם שונות, העלות די דומה, אולם קיים פה חיסכון ניכר בזמן, והרבה פחות ניתוחים. לשם השוואה: לאחר הרמת סינוס יש להמתין שישה עד שמונה חודשים לקליטת העצם החדשה, ואז מבצעים ניתוח נוסף ומתקינים שתלים, ממתינים שישה חודשים, ואז פותחים את החניכיים שוב על מנת לחשוף את השתלים. רק אז ניתן לבנות לכם שיניים קבועות, ובינתיים אתם נאלצים ללכת עם תותבת נשלפת. באמצעות שתלים זיגומטיים  תוכלו לקבל לסת עליונה מליאה שיניים קבועות כבר ביום הראשון, ובניתוח אחד בלבד.

האם שתלים זיגומטיים יכולים להחליף הרמות סינוס?

"גם לשתלים זיגומטים יש בעיות כמו לכל טיפול רפואי אחר" אומר לנו דר' מאיר אבירם. " הסיבוכים העיקריים לשיטה הם למשל התפתחות מעבר של נוזלים בין חלל הפה לחלל האף (בשפה מקצועית: אורו-אנטרל פיסטולה), מה שיחייב את הוצאת השתל וסגירת הפתח שנוצר. כמו כן עשויות להתפתח בעיות חניכיים בשוליים של השתלים. לאור ניסיוני, שתלים אלו לא יכולים להחליף הרמות סינוס על בסיס קבוע, ויש לשמור אותם למצבי קיצון בלבד. מקרים כאלה יכולים להיות מצבים בהם לא ניתן לבצע הרמות סינוס (אחרי סרטן למשל, או עקב זיהומים בסינוס) או שהרמת סינוס איננה מספקת כדי ליצור מספיק עצם לשתלים. מצבי קיצון כאלה יכולים להיות כאשר עצם הלסת העליונה נספגה מאד, והרמות סינוס יוסיפו עצם רק לחלקה האחורי. במצבים אלה נוכל לבנות את החלק האחורי עם הרמות סינוס, ולתת מענה לחוסר העצם באזורים הקדמיים באמצעות שתלי זיגומה."על מנת למנוע סיבוכים מיותרים מבצעים היום את התהליך בהשתלה ממוחשבת, קריא: מתכננים את הניתוח באמצעות מחשב, מייצרים שבלונה המדריכה את קידוח השתל בדיוק בזוית הנכונה. כמו כן מומלץ לבצע את הטיפול תחת טשטוש או הרדמה מלאה על מנת למנוע תזוזות של המטופל.

אנשים רבים שעברו טיפול באמצעות שתלי זיגומה מדווחים על תוצאות משביעות רצון. "הייתי אומללה" מספרת לנו ש.פ בת 64, "ממש שפחה לדבק התותבות. כמה רופאים שהתייעצתי איתם אמרו לי שאין לי סיכויים לשתלים כי כל העצם שלי נספגה. עברתי השתלת שתלי זיגומה ומאז אני אוכלת ללא חשש. אני שומרת מאד על השוליים של הגשר שניתן לי כי אם אני לא מנקה כמו שצריך מתחילים לי כאבים בחניכיים, ולכן נתנו לי מכשיר שטיפה של סילונית ואני משתמשת בו כל ערב. בסך הכל אני מאד מרוצה".

לסיכום: שתלים זיגומטיים הם עוד שיטה לביצוע שיקום קבוע במקום תותבות מציקות, אולם השימוש בהם צריך להיות מיועד למקרי קיצון בלבד, ומצריך זהירות רבה. הסיכונים בשיטה מחייבים כי המטפל יהיה כירורג פה ולסת בלבד, ובעל ניסיון, ובהתאם מחירם יקר משמעותית משתלים רגילים.