מגפת דלקת השתלים – פצצת זמן
אנשים רבים מאושרים לבצע השתלת שיניים בפיהם. עם טכנולוגיות מתקדמות ניתן היום לקבל שיניים קבועות בפה תוך כמה שעות. אנשים ששנים סבלו מתותבות נשלפות, יכולים במקרים לא מעטים לחזור לחייך, לאכול כראוי ולדבר ללא חשש שהתותבות יפלו להם תוך כדי.
עם זאת, שתלים דנטליים אינם חפים מבעיות, כפי שמספר לנו דר' מאיר אבירם, הבעלים של רשת השתלות השיניים 'טיפול בחיוך'. "מטופלים רבים איבדו את שיניהם כתוצאה ממחלת חניכיים. חיידקים תקפו את החניכיים, יצרו דלקת שהביאה בהדרגה לירידה בכמות העצם התומכת בשיניים שלהם, וכך איבדו אותן והגיעו לתותבות". אומר אבירם. "רבים מהם אינם מבינים שאם לא יקפידו מאד על היגיינת הפה גם בעתיד, אותם חיידקים שתקפו את שיניהם, יתקפו גם את החניכיים סביב השתלים שהותקנו בפיהם. אם המטופל לא מקפיד על היגיינה טובה, אנו רואים עם הזמן התפתחות של דלקות סביב השתלים, ומדי פעם גם כישלון שלהם".
מה היקף המחלה הפוגעת בהשתלות שיניים
פרי-אימפלנטיטיס (Peri-Implantitis) היא מחלה דלקתית המאופיינת בהצטברות חיידקים סביב השתל, נסיגת העצם התומכת בשתל ודלקת מקומית. לא ברור לחלוטין אם הדלקת גורמת לעצם לסגת, או שנסיגת העצם חושפת את האזור לחיידקים, או שמא מדובר בשילוב של הגורמים. רופאי השיניים נחלקים בדעתם איך לטפל במחלה, ולמעשה אין היום פתרון טוב וחד משמעי שיציל את שתלים שנפגעו ממנה. דוגמא לנסיגת העצם סביב השתלים בתמונה הבאה:
"עד לפני עשור בכלל לא ידענו שצפויה בעיה כלשהיא" אומר דר' אבירם. "למעשה, הסטטיסטיקה מעידה כי מומחי חניכיים בארה"ב הפסיקו לנסות להציל שיניים ניידות שנפגעו ממחלות חניכיים, ובמקום לבצע ניתוחי חניכיים להצלת השיניים עברו בחלק לא מבוטל של המקרים לעקירתן והחדרת שתלים במקומם ב-9 מתוך 10 מקרים.
כמויות השתלים המבוצעים היום בישראל ובעולם, גדולה מאות מונים ממה שהיה מקובל אז, וככל שיש יותר שתלים אנו מגלים יותר בעיות". מחקרים רבים מבוצעים היום בניסיון לבלום את המחלה, שעשויה לפגוע בעד מרבע מהמקרים המבוצעים. בראיון לעיתון נחשב בארה"ב אמר לפני כשנתיים דר' סטפן ג'ייקובס, נשיא התאחדות ההשתלות בארה"ב לשעבר, כי להערכתו אנו רואים רק את קצה הקרחון.
מחלת הפריאימפלנטיטיס מתחילה עם מצב מקדים המכונה מוקוזיטיס, המתאפיין באדמומיות בחניכיים, וקל לטפל בו. אם המצב לא מאובחן בזמן, הוא יתדרדר לפריאימפלנטיטיס. "אם אדם מקפיד על הכללים, סביר שלא יגיע למצב הזה". -אומר אבירם. "אנו מבצעים אלפי שתלים מדי שנה במרפאות 'טיפול בחיוך', והנוסחה שלנו פשוטה: צחצוח סביב השתלים פעמיים ביום, הגעה לשיננית כל 3 חודשים להסרת האבנית המצטברת סביב השתלים ומהווה מקלט לחיידקים, וביקורת תקופתית על ידי רופא. עם זאת, לדעתנו כל זאת לא מספיק.
חוד החנית במאבק במניעת המחלה הוא שימוש יומיומי במכשירי התזה למינם, היוצרים סילון חזק של מים שמעיף את החיידקים פיזית מהאזור
.יש גבול עם כמה חיידקים הגוף יכול להתמודד בשטח נתון. הוא יכול להתמודד עם אלף, אבל לא עם מיליארד. על המטופל להעיף את החיידקים מהאזור יום יום, אחרת הם מתרבים והגוף לא יכול לעמוד בזה.
מכשירים חשמליים כגון 'אוקסיג'ט' או 'ווטרפיק' עושים את העבודה, אבל אפשר לקבל תוצאות לא פחות טובות ממכשירים פשוטים המתחברים ישירות לברז האמבטיה דוגמת 'סילונית'. כבר כמה שנים שכל מי שמבצע אצלנו השתלות שיניים מצויד אוטומטית גם במכשיר כזה".
הפתרונות לטיפול במחלת סובב השתלים
בכנסים מקצועיים בעולם כולו הפך הנושא לשיחת היום, אולם עד לאחרונה ללא פתרונות של ממש. פרופסור קרלוס נימקובסקי, מומחה חניכיים וחוקר ישראלי, פיתח לפני כשנתיים תהליך העוצר במרבית המקרים את התדרדרות המצב. מכיוון שהשתל בנוי כמו סליל, אי אפשר לנקות בצחצוח רגיל את פני השטח שלו מהחיידקים הנתפסים עליו. מחקרו של הפרופסור הציע לעשות שימוש במברשות מיוחדות המנקות את פני השטח של הסליל ומרחיקות ממנו את החיידקים
. לסיום התהליך מוחדרת אנטיביוטיקה מיוחדת לאזור ההורגת כל חיידק שאולי נותר באזור. את התהליך יכולות גם שינניות לבצע תחת הרדמה מקומית ובהשגחת רופא שיניים. התהליך איננו מבטיח הצלחה של 100%, אולם עשוי לעכב את התקדמות המחלה בצורה משמעותית.
"אנשים לא מרגישים כאשר העצם נסוגה, וזו הבעיה העיקרית" אומר דר' אבירם. "אם הם לא מקפידים על היגיינה ולא מגיעים אלינו לביקורת בזמן, לא נוכל לעצור מבעוד מועד את ההתדרדרות, ולא נוכל להציל את השתלים שלהם עד שכבר יהיה מאוחר מדי. עם
זאת חשוב לי לציין כי מתוך ערנות גם של רופאי השיניים לבעיה, במרפאותיי לפחות אנו מדריכים את המטופלים היטב, ומספקים להם ללא עלות מכשירים מיוחדים לשימוש יומיומי, כך שאנו רואים צמצום ניכר בהיקף המחלה אצל מטופלים שטיפלו אצלנו".
